מהי שיטת הטיפול EMDR ?

EMDR הינה שיטת טיפול אינטגרטיבית ממוקדת, העוזרת במצבים שהחוויות הטראומטיות לא עובדו כהלכה, ויש צורך להעלותן מחדש בסיטואציה טיפולית בטוחה ובשיטת טיפול המכוונת למטרה זאת.

 

שמה של השיטה באנגלית נוצר מראשי התיבות

Eye Movement Desensitization and Reprocessing על שם החלקים השונים בפרוטוקול העבודה בשיטה.

בפרוטוקול מפורטים שמונה שלבי העבודה שמתחילים בהערכה של מדדים שונים הבאים לברר את התאמתו של המטופל לעבודת ה- EMDR. 

בתום ההערכה נבחר אירוע מסויים שהשאיר את רישומו השלילי על המטופל.

המטפל עוזר למטופל להתמקד במרכיבים השונים של החוויה הכוללים אלמנטים חושיים, קוגניטיביים (אמונות שליליות), ריגשיים וגופניים. התמקדות כזו עוזרת למטופל להעלות מחדש את החוויה הטראומטית על כל מרכיביה.

כאשר מסתיים שלב זה מתבקש המטופל להתמקד בזיכרון ולשים לב לתגובותיו השונות (Reprocesing), בעוד המטפל נותן גרייה דו-אונתית בעזרת גירוי ראייתי(Eye Movment), גירוי שמיעתי או גירוי של מגע קל. שלב זה מסתיים כאשר המטופל מסוגל לחזור לזיכרון המקורי ולחוות אותו ללא רמת מצוקה רגשית(Desensitization), ועם אמונה עצמית חיובית. 

לאחר מכן המטפל מבקש מהמטופל להעלות מחדש את הזיכרון יחד עם האמונה החיובית שעלתה במהלך העיבוד, או זו שנבחרה בתחילת הטיפול, ומחזק קשר חדש זה. לקראת סיום התהליך המטופל סורק את תחושותיו הגופניות כדי לבדוק האם יש רגיעה והפחתת מצוקה גם ברמה הגופנית. במידת הצורך המטפל ינחה את המטופל לבצע תרגיל הרפיה, וזאת כדי לסגור את הפגישה בהרגשה טובה של המטופל.

לסיום המטפל יבקש מהמטופל לערוך יומן של חלומות, רגשות ומחשבות הרלבנטיים לעבודה הטיפולית שנעשתה. כמו כן ניתנת אפשרות לקשר טלפוני ללא מגבלה על פי הצורך.

 

המטפל ממעט להתערב בתהליך העיבוד כיוון שהוא מכיר ומוקיר את יכולת הריפוי הטבעי. הוא ימנע מלהתערב במהלך עיבוד הזיכרון, אלא אם התהליך נתקע. גם במצב כזה ההתערבות תהיה מזערית כדי לא להפריע ולעכב את התהליך הטבעי של עיבוד הטראומה.

 

אורך הטיפול שונה ממטופל למטופל ומבעיה לבעיה. ככל שהבעיה ממוקדת יותר הטיפול יכול להיות יותר קצר. כאשר מדובר בטפול באירוע טראומטי בודד הטיפול יכול להסתיים בפגישות בודדות. חשוב להדגיש כי השימוש בשיטה יכול לעמוד בפני עצמו (כמו למשל בנפגעי תאונות דרכים או טרור, ובטיפול באנשים הסובלים מפוביות למיניהן), הוא יכול להיות חלק מטיפול ארוך (סביב אירועים ספציפיים ותקיעויות טיפוליות), או שהוא טיפול ממוקד עם מטפל EMDR במסגרת טיפול ארוך של מטפל אחר.

רבים ממשתתפי הכשרות ה-EMDR מזהים תוך כדי תהליך ההכשרה מרכיבים של השיטה המוכרים להם משיטות טיפול שונות. למשל מרכיבים קוגניטיביים, היפנוטיים, דינמיים, מערכתיים, התנהגותיים וכאלו המתייחסים לטיפול גוף-נפש. כמו כן יש כיום הכרה גוברת בחשיבות הנושא של עיבוד מידע כחלק מרכזי בהליך הפסיכותרפויטי וביצירת דרכים שונות להקלה וזירוז של תהליך זה.

 

אחת הבעיות המרכזיות של השיטה, שהביאה גם לביקורת רבה, היא העובדה כי אין עדיין הסבר חד משמעי ליעילותה. באופן ספציפי, אין הסבר או הוכחה להשפעה הייחודית של הגירוי הדו-אונתי של המוח המהווה אלמנט מרכזי של השיטה. ישנם מספר ניסיונות להסברים תיאורטיים:

 

1- הסבר המתייחס לשלב ה- REM בשינה שגם בו מתרחש תהליך של עיבוד מידע תוך כדי תנועות עיניים.

2- הסבר המתייחס לקשר בין האונה הימנית והשמאלית במוח. כתוצאה ממחקרים שהשוו את תפקודי המוח לפני ואחרי טפול EMDR עלתה האפשרות כי זיכרונות טראומטיים "נחקקים" באונה הימנית ואינם "זוכים להתייחסותה" של האונה השמאלית. ההנחה היא שטיפול ה-EMDR מקל על פתיחת ערוצי תקשורת בין שתי האונות ובכך מאפשר עיבוד זיכרונות טראומטיים.

3- הסבר המתייחס לתופעה של קשב כפול ( dual attention) שבו המטופל ממוקד בזיכרון הטראומטי (לזמנים קצרים בלבד) בעוד הוא נמצא במציאות טיפולית בטוחה ותומכת. כך למעשה הוא עובר הלוך ושוב ממיקוד וקשב בחוויות הקשות של העבר למיקוד בנוכחות העכשווית התומכת של המטפל. שפירו בספרה החדש מניחה כי הקשב הכפול מורכב משני מרכיבים: תחושה של שליטה והתבוננות (mindfulness). בטיפול יש כניסות ויציאות רבות מהחוויה הטראומטית תוך קבלת תמיכה ועידוד של המטפל להמשך התהליך. זה מאפשר כנראה תחושה של שליטה לעומת נטייה להימנעות ופחד מהחוויות הטראומטיות. כמו כן נוצרת התבוננות מיוחדת, רגשית-קוגנטיבית בחוויות השליליות (התבוננות דומה לזו שבמדיטציה). התבוננות כזו אינה נסחפת רגשית אך יחד עם זאת גם אינה מנותקת ומרוחקת.

 

מחקרים רבים מראים ששיטת EMDR מסוגלת להביא לעיבוד מהיר של זכרונות טראומטיים, המביאים לשינויים קוגניטיביים ורגשיים יציבים, ולהקלה ניכרת בסימפטומים התנהגותיים-גופניים. השיטה פותחה בסוף שנות ה-80 על ידי הפסיכולוגית האמריקנית ד"ר פרנסין שפירו ומאז עברו את ההכשרה עשרות אלפי מטפלים בכל העולם, ומתוכם למעלה מ- 750 מטפלים בישראל.

 

בשנת 2002 התפרסם נייר עמדה של המועצה הלאומית לבריאות הנפש (גוף המייעץ למשרד הבריאות) בשם "קווים מנחים לאבחון ולהתערבות מקצועית עם נפגעי הטרור בביה"ח ובקהילה" (הופיע ב- www.mentalnet.org.il). במסגרת נייר עמדה זו מומלץ על שימוש ב- EMDR כאחת משלוש שיטות טיפול היעילות במצבים אלו. הכרה רשמית זו מצטרפת לזו של ארגון הפסיכיאטרים האמריקאי, ארגון הפסיכולוגים האמריקאי, NICE הבריטי והארגון הבינ"ל לחקר הטראומה (ISTSS) שקבעו כי EMDR היא שיטה יעילה בטיפול ב- PTSD. קביעות אלו מהוות "תעודות הכשר" מהמעלה הראשונה ושמות את ה-EMDR בחברה מצומצמת של טיפולים ממוקדי טראומה שהמחקר הוכיח את יעילותם (Evidence Based Therapies).

 

ההכרה ההולכת וגוברת ב-EMDR מתבססת על מחקרים רבים המצביעים על יעילותה של השיטה, הן בטיפול במבוגרים והן בטיפול בילדים. נכון להיום פורסמו עשרות מחקרים, מחקרי Meta Analysis ותאורי מקרים, ורובם המוחלט מראה על תוצאות חיוביות ביותר ועמידות לאורך זמן. הפרסומים מצביעים על יעילות ה-EMDR בטיפול באנשים הסובלים מ-PTSD, פוביות על סוגיהן השונים, התקפי חרדה, אבל מורכב, קושי בתפקוד מיני, והתמכרויות שונות. כמו כן נעשה שימוש נרחב ב- EMDR בטיפול בנפגעי טרור, אלימות, תקיפה מינית ותאונות. הניסיון הקליני מראה כי השיטה יעילה במקרים של תגובות לארועים טראומטיים חמורים (major trauma) כמו למשל פיגועים, תאונות דרכים, או תקיפה מינית, וכן גם בתגובות לארועים טראומטיים קלים יותר כמו חוויות שליליות במשפחה, בחברה וכו' (minor trauma).

 

תהליך ההכשרה של EMDR פתוח לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, ומורכב משתי סדנאות עצמאיות בנות 3-4 ימים כל אחת, והשתתפות בקבוצת הדרכה בין ואחרי שתי הסדנאות. ההשתתפות בקבוצות אלו מקל על תהליך האינטגרציה של השיטה בעבודה הקלינית, אך האמת ניתנת להאמר שהתגובות הנלהבות של המטופלים מקלות על תהליך האינטגרציה לא פחות. אין ספק שהצורך במיומנות בשיטת טיפול זו גדול במיוחד בישראל, וגדול עוד יותר בתקופה האחרונה עקב העלייה הרבה בנפגעי טרור. פניותיהם של מרכזי ברה"נ, רפואה, שיקום ופסיכולוגיה חינוכית בבקשה לקיים הכשרות במסגרותיהם מוכיחה כי צורך זה מתחיל אט-אט להיות ברור גם למטופלים, למטפלים ולמקבלי ההחלטות.

לסיכום: ה- EMDR הינה שיטה המסוגלת להשתלב בעבודתם הטיפולית של רוב הפסיכולוגים ולתרום למטופליהם תרומה משמעותית. הפיכתה לחלק מהכשרתם של רוב הפסיכולוגים העובדים בחדרי מיון, במחלקות אישפוזיות, במרפאות ובקליניקות פרטיות, עשויה להשפיע באופן חיובי ביותר על השירות הפסיכולוגי הניתן לציבור.

 

רק מחקר עתידי יוכל לפתור את השאלות הרבות שנותרו פתוחות לגבי המרכיבים הפעילים ב- EMDR. אך גם לפני ששאלות אלו יזכו לתשובות אין ספק כבר עכשיו כי מדובר בשיטה בעלת יעילות מוכחת ויוצאת דופן, זאת כאשר היא נמצאת בידיו של מטפל מיומן. עובדה זו זכתה להכרתם לא רק של ארגונים, אלא של עשרות אלפי מטפלים בארה"ב ואלפים רבים בכל רחבי העולם שבחרו לעבור את תהליך ההכשרה. העובדה כי השיטה מאפשרת הן עיבוד טראומות והן חיזוק של משאבים, תורמת גם היא לפופולריות שלה. 

מאמר זה מבוסס על חלקים נבחרים ממאמרו של ד"ר אודי אורן אשר פורסם ב"פסיכו-אקטואליה", רבעון הסתדרות הפסיכולוגים, 11.2002