top of page
  • תמונת הסופר/תdoritsegal

החברה הישראלית למחקר בפסיכותרפיה - יום עיון "החיפוש אחר מנגנונים מקדמי שינוי והתפתחות"

ביום שישי, 12.4 השתתפתי יחד עם שותפתי נעמי רביד ביום עיון של החברה הישראלית למחקר בפסיכותרפיה, SPR. יום העיון נערך במכללה האקדמית תל-אביב יפו והשתתפו בו כמאתים פסיכותרפיסטים העוסקים במחקר. במהלך היום השתתפו חמישים(!) מציגים וההרצאות היו מרתקות.

את יום העיון פתחו פרופ' גבי שפלר, פרופ' יונה טייכמן ופרופ' הדס ויסמן. חוקרים מעוררי השראה אשר תארו את התהליכים שעובר תחום המחקר בפסיכותרפיה בעולם בעשורים האחרונים. כיצד הפסיכותרפיה הופכת לידע מדעי, כבר לא פסאודו-מדע המבוסס על אינטואיציה אלא מדע מבוסס מחקר! קבלת הפנים הבלתי אמצעית של הגדולים בחוקרים יצרה אווירה חיובית ופתוחה ללמידה.

פרופ' גארי דיאמונד שוחח על "תהליכי שינוי בתוך הטיפול, תוצאות הטיפול והכשרת מטפלים" באמצעות וינאטות קצרות הוא הדגים את רגעי השינוי במפגש הטיפולי והרשים את הקהל באחד המחקרים שערך על טיפול בבני נוער והוריהם.

פרופ' יונתן הפרט הקסים את הקהל והסביר כיצד מחקר הוא למעשה כלי טיפולי בעל יכולה להניע תהליכים, להפחית תקיעות ולהביא לתוצאות טיפוליות טובות יותר.




את המשך היום העברנו בשני סטים של שישה מושבים מקבילים.

פאנל 5 עסק בחקר תהליכי שינוי בפסיכותרפיה. את הדיון הובילה פרופ' אוריה תשבי שעוד נשמע עליה בהמשך.

נורית רוקח תארה את עבודתה בנושא דיאלקטיקה של תקווה וחוסר תקווה כמשאב של המטופל ומשנה תהליך בפסיכותרפיה, בראי ניתוח השוואתי שיטתי של מקרים טיפוליים. היא תארה את ההליך ולמדתי ממנה על תהליך הקונסנזוס של החוקרים בתמות העולות מהשדה - CQR, שיתוף התפיסות של החוקרים והסכמה על קידוד היא בסיס חשוב במחקר בפסיכותרפיה היות והקידוד עשוי להיות מושפע. הקונסנזוס מנטרל את ההשפעה.

יונתן ג. שלום מאוניברסיטת חיפה, הציג את המחקר אותו הוא עורך על טיפול בICBT - בלי קשר למטפל: תנודתיות תוך-אישי בסימפטומים מנבאת שיפורים פתאומיים בטיפול. השינוי הפתאומי שקורה בסימפטומים של המטופל נמדד במינימום שינוי של 25% ירידה בסימפטומים המדווחים אשר נשמר לאורך לפחות שלוש פגישות. השיפור המידי נמצא כמנבה את התוצאות הסופיות של הטיפול. מטופלים אשר חווים שינוי פתאומי במהלך הטיפול צפויים לסיים טוב יותר את הטיפול מאשר מטופלים אשר משתפרים בהדרגה.

שרון שמשי מאוניברסיטת בר-אילן, הציגה מחקר הבוחן את היכולת של המטופל בין מצבי עצמי והתפתחות בנרטיב-העצמי: בחינה של מקרה טיפלי פסיכודינמי באמצעות שתי מערכות קידוד - מערכת הרגעים החדשניים (IMs) ומודל ההשתנות בין מצבי עצמי של המטפל והמטופל (TPA). המחקר של שרון מורכב, היא משתמשת בשתי שיטות קידוד בכדי לבחון את מה מניע ומקדם את הטיפול. שרון היתה מרתקת, שוחחתי עמה בהפסקה והיא היתה נדיבה בידע שלה ונעימה מאוד. היא הסבירה לי על שיטת המדגם ועל מאגרי הטיפולים הזמינים למחקר בפסיכותרפיה.

אסאלה חלאג' מהאוניברסיטה העברית, הציגה מחקר על תובנה קוגניטיבית ותובנה קלינית בהפרעת פאניקה: הקשר לתוצאות טיפול בטיפול התנהגותי קוגניטיבי אינטרנטי (ICBT). האבחנה בין סוגי התובנה השונים מאפשרת לבחון מה מקדם את הטיפול ואילו חלקים ניתנים לשינוי.


בהפסקה כאמור שוחחתי עם שרון שמשי, האווירה במכללה האקדמית היתה נעימה. יש להם פופים על הדשא! נראה לי נהדר ללמוד בכזאת אווירה :-)

בסט השני של הפאנל עברתי לחדר מספר 1 - מודלים טיפוליים חדשים. את הפאנל הוביל פרופ' גבי שפלר אשר שוב השרה אווירה נעימה ונינוחה ואיפשר דיונים מענינים.

ראשון הציג ליאור ביטון מטפל הEMDR היחיד שזיהינו במציגים. ליאור תאר את מיזם הד-ספייס בבת-ים, מרכז טיפול לבני נוער בגילאי 12-25 שמטרתו מניעה והתערבות מוקדמת בבריאות הנפש. המודל הטיפולי אינטגרטיבי וכולל בין השאר גם טיפולי EMDR.

ד"ר אלכסנדרה קליין רפאלי ואיתי ריקון-בקר מאוניברסיטת תל-אביב, הציגו מחקר על יעוץ בינאישי (IPC) עבור סטודנטים: שימוש בטיפול בינאישי מקוצר להתערבות ראשונית במרכזי ייעוץ לסטודנט. ד"ר אלכסנדרה תארה את המחקר ברחבי העולם. איתי הציג טיפול מקוצר של שישה מפגשים. ההתערבות מיועדת להפחית סימפטומים בזמן שהמטופל נמצא ברשימת ההמתנה לטיפול. המדידות שנערכו בכל מפגש איפשרו לזהות שינוי חיובי בסימפטומים, שינוי שהושג החל מהמפגש הרביעי ונשמר לאורך זמן.

דינה זלזניק מהאוניברסיטה העברית, הציגה את עבודת הדוקטורט שלה בה היא בודקת האם מטופלים יוצרים ברית טיפולית עם התוכנה או עם המטפל/ת בטיפולים מבוססי אינטרנט? טיפולי הICBT מקבלים מקום של כבוד ביום העיון, ניכר כי יש מחקר רב בתחום. השימוש במחשב ככלי טיפולי הופכת את איסוף הנתונים למחקר לנוחה ופשוטה לחוקר. דינה והצוות עמו היא עובדת פיתחו גרסה של כלי המחקר המותאמת לטיפול אינטרנטי.

רנן טאוב שיתפה במחקר שערכה על מטופלות פיברומיאלגיה וטיפול מיינדפולנס שקיבלו. המחקר שלה מרתק ומדגים שוב כמה נוכחות בכאן ועכשיו משפרת סימפטומים בפרט כאשר המטפלים מלמדים את המטופלים כלים זמינים לתרגול.


לאחר הפסקה נוספת חזרנו לאולם המליאה, למרות שעת הצהרים ביום שישי, האולם היה מלא מפה לפה.

פרופ' אוריה תשבי וד"ר דנה אציל-סילונים סגרו את יום העיון המרתק בשיתוף רעיונות והשראה בנושא "איך מגדלים חוקרים". שוב היתה אווירה מזמינה ומלמדת, נדיבות של ידע ונסיון במטרה לקדם את המחקר בפסיכותרפיה בישראל.


נהנתי מאוד מיום העיון, למדתי רבות וקיבלתי השראה במספר תחומים. אין לי ספק בכך שצפוים עוד הדים משמעותיים מיום עיון זה.

תודה לSPR על ארגון למופת, על עמידה בזמנים, על חלב סויה וכיבוד טבעוני.






94 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page