התנ"ך החדש שלי הוא ספר מרתק שנקרא The Body keeps the Score, זהו ספר קל לקריאה שלמעשה בוחן את האבחנה מההחשובות בתולדות האבחון הפסיכיאטרי, אבחנה שיש ביכולת להסביר את מרבית אם לא כל האבחנות הפסיכיאטריות המוכרות לנו. מדובר על Developmental Post Traumatic Stress Disorder. (אבחנה שלא התקבלה לDSM-5). כלומר, פגיעה מוקדמת כגורם לפתולוגיה.
מחבר הספר, באסל ואן-דר-קולק, פסיכיאטר הולנדי אשר חי בארה"ב, מוכיח בצורה מדעית את האבחנה ומציע "טיפול ממוקד החלמה" כפתרון המתאים ביותר לטראומה על סוגיה. הוא מביא מחקרים ותמונות הדמיה של המוח בכדי להסביר את המדע שמאחורי התהליכים הנורמליים והפתולוגיים המתרחשים במוחנו כתוצאה מטראומה.

הוא בוחן את התפתחות הטיפול הפסיכיאטרי בצורה שמאפשרת לקורא לראות את השינויים שההיסטוריה יוצרת בתחום, בשפה שקל להבין עם כבוד עצום למטופליו ותשוקה עזה לריפוי.

לדבריו, טיפול ממוקד החלמה ראוי שישלב בין המרכיבים השונים של האדם בכדי להביא לריפוי. למרות היותו פסיכיאטר, הוא אינו דוגל בפתרונות תרופתיים כמענה הכרחי ובטח שלא בלעדי, ומציא שילוב של EMDR, יוגה, פסיכותרפיה, ביו-פידבק ועוד. 

 

אפשר להבין למה התאהבתי בספר הזה ובגישה ההוליסטית של ואן-דר-קולק, מצאתי מי שמדבר את השפה שלי, כותב אותה ומסביר אותה. התיחסות לאדם כמכלול היא שמאפשרת לי ליצור שינויים מעשיים בחיי, היא זאת שמאפשרת למטופלים שלי לעשות זאת בחייהם.

 

שינויים שאפשר לראות בתמונות שצירפתי. 

אז מה הקשר בין ירידה במשקל וטיפול ממוקד החלמה?

 

למעשה הקשר הוא ישיר, כאשר אנחנו בטיפול עוסקים בכאבים הפנימיים העמוקים ביותר ונותנים להם מענה, הקלה, הקהייה, כאבים אלו לא צריכים לבוא לידי ביטוי באכילה כפיתית או רגשית. דפוס ההתנהגות זה המתקשר לאכילה אינו נחוץ עוד והאכילה יכולה בקלות להפוך למודעת ולהתאזן.

 

מהי אכילה מודעת? על פי עקרונות ה Non-Diet אכילה מודעת היא אכילה שנעשית על פי שלושה כללים פשוטים:

1- לאכול רק כאשר אני רעבה.

2- להפסיק לאכול כאשר אני שבעה.

3- לאכול רק מה שטעים ונעים לי.

 

כלומר, עלינו להכיר את מנגנון הרעב והשובע שלנו. מנגנון שלעתים קרובות יוצא מאיזון ואין לנו קשב אליו. הכרות שכזאת מתאפשרת באמצעות תרגול, לפני שאוכלת לוקחת נשימה עמוקה ושואלת עד כמה אני רעבה מ1 עד 10. אנחנו שואפות להשאר כל הזמן בין 3 ל7 בסולם הרעב והשובע.

בשלב הראשון של התרגול, נשים לב לעוצמות. בשלב השני נוכל לתכנן ולשנות את ההתנהגות שלנו כדי שתתאים לצרכים הפיזיולוגיים שלנו. במקביל בטיפול נפחית את הטריגרים ועל כן נצמצם את האכילה הרגשית, הכפיתית שאינה קשורה כלל וכלל לסולם הרעב והשובע.